|
גטו/גטאות
( Ghetto)
:הגדרה
שם
מקובל לרובע,
לשכונה או
לרחוב של
יהודים,
המסוגר
ומופרד משאר
.חלקי העיר
מקור
המונח
בוונציה (איטליה),
שבה הוכנסו
היהודים
בשנת 1516
לשכונה
נפרדת
וסגורה
במקום שנקרא
Getto Nuovo "בית
היציקה החדש".
בעבר נועד
הגטו לצמצם
את המגע בין
היהודים
ללא
יהודים
ולהגבילו
למישור
הכלכלי בלבד,
בעוד
והיהודים
ניהלו את
חייהם
האוטונומיים
לפי
דתם ומסורתם.
אין דמיון
בין כל צורות
הגטו הללו
ובין הגטאות
שבארצות
הכבושות
בידי
הגרמנים.
הגטאות
שהקימו
השלטונות
הגרמניים
הפכו בדיעבד
לשלב מעבר
בתהליך
המוביל ל"פתרון
כולל של
הבעיה
היהודית".בשלטון
הנאצי הוקמו
הגטאות לאחר
פרוץ
המלחמה
בערים
ובעיירות של
מזרח אירופה:
פולין,
הארצות
הבלטיות,
והחלקים
הכבושים
של ברית
המועצות.אין
בידינו
הוראה כוללת
להקמת
הגטאות, אם כי
בהנחיות של
הידריך
(מ- 21 בספטמבר 1939)
למדיניות
כלפי
היהודים
בשטחים
הכבושים
נקבע כי "ריכוז
היהודים
בערים יחייב,
כנראה, לתת
הוראות
מטעמי
ביטחון
משטרתי כללי,
שרבעים
מסוימים
יהיו אסורים
בכלל על
היהודים, וכן -
וזאת תמיד
מתוך
התחשבות
בצורכי
הכלכלה - לא
יינתן להם,
למשל, לעזוב
את הגטו
ולצאת ממנו
אחרי שעה
קבועה
בערבים".
הגטו
והמבנה
המינהלי
שנוצר בו
חייבו הפעלת
שירותים
ומוסדות
שהיהודים לא
היו מורגלים
בהם.
בתעמולתם
הצינית
הציגו
הנאצים את
הגטו כמסגרת
של שלטון
עצמי. נוסף על
יודנראטים,
אילצו
המסגרת של
הגטו
והוראות
השלטונות את
היהודים
לארגן משטרה
ושירותי
דואר,
לטפל בחלוקת
מזון, בהשגת
עבודה, דיור,
שרותי
בריאות,
כלומר
בשירותים
מוניציפליים
ואחרים, שלא
היו בסמכות
של הקהילות
היהודיות
קודם לכן.
תנאי
החיים בגטו
היו קשים
ביותר. משנת 1940
עד למחצית 1942 מתו
בגטו לודז'
ווארשה
יחד
127,647 בני-אדם,
רובם ברעב
ובמחלות.
קרוב ל- 20%
מתושבי שני
הגטאות הללו
נספו
תוך
שנתיים, בעוד
הילודה
נפסקה כמעט
לחלוטין.
יוזף גבלס
כינה את הגטו
"ארגז המוות".
לא פעם נשמעו
דברים מפי
בכירים
במנגנון
הנאצי על
הצורך
להגדיל את
מנות המזון
של היהודים,
כדי להפיק
תועלת רבה
יותר
מעבודתם.בגטאות
שבערים
הבינוניות
שררו מחסור
חריף, עבודת
כפייה וסבל
חמור, אך
במקרים רבים
לא היתה בהם
תמותה ברעב.
אין ספק
שהנאצים לא
נרתעו ממותם
של המוני
יהודים ברעב
ומחסור,
בייחוד אם
אלה לא נמנו
עם כוח
העבודה
שנזקקו לו.
אבל
אין הוכחה
לכך
שמלכתחילה
הקימו את
הגטאות
כמכשיר
לחיסולם של
היהודים.
בכמה
ערים היה
יותר מגטו
אחד, או שהגטו
היה מפוצל.
ברוב
המקומות
הללו היו שני
גטאות, אחד
לעובדים
והשני
לאוכלוסיה
שנידונה
להכחדה.
פיצול כזה
היה קיים
בגטאות בשלב
ייסודם,
המקביל לשלב
הרציחות
בידי
האיינזצגרופן,
למשל
בווילנה,
ופיצול דומה
היה גם בשלבי
החיסול
הסופי של
הגטאות.
חיסול
הגטאות
בפולין החל
באביב 1942
בלובלין, עד
לחיסול הגטו
האחרון
בלודז', באמצע
1944. ביולי 1942
הוציא הימלר
הוראה בדבר
חיסולם
הפיסי של
יהודי
הגנראלגוברנמן
עד סוף
שנת
1942. רובם הגדול
של היהודים
שגורשו
מהגטאות
נרצחו
במחנות
ההשמדה, ורק
חלק
קטן
מהם הובאו
בשלבים
מאוחרים של
המלחמה
למחנות
ריכוז או
עבודה. באותה
הוראה נאמר
גם,
שהישארותם
של היהודים
במחנות
כעובדים גם
היא זמנית.-כל
האוכלוסיה
היהודית
בארצות
הכבושות
במזרח היתה
כלואה
בגטאות, אך עם
שחרור
הארצות שבהן
היו גטאות
לא נמצא אף
גטו אחד עומד
על תילו
מסלולי
בריחה
Geto-def.doc
|
