|
|
|
נרות לזכרו
28.4.2003
יהיה זכרו ברוך
הנהלת בית ירח
28.4.2003
יהיה זכרו ברוך
רפי פינרט
6.5.2003
יהיה זכרו ברוך
נמרוד ועידן
6.5.2003
יהיה זכרו ברוך
מושב אלמגור
6.5.2003
יהיה זכרו ברוך
רחלי אלון ולירן מצה
6.5.2003
תנוח על משכבך בשלום
גיל ואור
6.5.2003
לתלמידי היקר
נדיה קרסניאנסקי
6.5.2003
יהיה זכרו ברוך
תהילה ונטלי נגר
29.5.2003
יהיה זכרו ברוך
שי קידר
19.9.2003
היית אדם יקר... יהי זכרך ברוך
טל כהן
25.4.2004
העצב והכאב גדולים עד מאוד
אגמי אסתי
7.5.2004
אוהבות ומתגעגעות
מעיין ועדי
10.5.2005
אזכור אותך תמיד
אגמי אסתי
18.11.2005
יהיה זיכרו ברוך
אוהד בוימל
25.11.2005
..חושב
עלייך הרבה
אמיר אביבי
1.5.2006
!אדם משכמו ומעלה
גיל בן פרז
2.5.2006
מחבקים הרבה את אמא ואבא
בתיה ויאיר
16.4.2007
גם 4 שנים אחרי לא נשכח את הקצין הנערץ
דני
23.4.2007
זוכר אותך בכל יום
חיים
29.6.2008
היית איש גדול מהחיים. תמיד תחסר לי
נמרוד טמיר
31.7.2008
נזכרתי
גיל בן פרז
26.11.2008
אתה חסר גילי
עומר דרורי
28.4.2009
לגיל נער בחור מיוחד באיכותו באהבה למשפחת שני מקלאיר ודני
דני
19.4.2010
זוכר ומתגעגע
מ.אלטס
19.4.2010
מלח הארץ, הלואי ויהיו עוד הרבה בדמותך
לירן
19.4.2010
קצין למופת , תודה על הכל
עמית ספקטור
17.6.2010
ישבתי
איתך באותו
שולחן 4 שנים
התגייסנו
באותו היום
ואפילו
לימדתי אותך
סלנג של
אפיקים
מתגעגע
חן קארפ
1.5.2011
אחי האהוב, שמונה שנים אחרי והלב מסרב להאמין, מתגעגע אליך
גיא
אוראל שני
9.5.2011
חבר ומפקד אהוב ויקר
טל מילר
28.11.2011
היה מפקד וחבר יקר
שמעון מכלוף
23.4.2012
יהיה זכרו ברוך
בשם כל בית אלמגור
אורנה גל
23.4.2012
חבר ומפקד אהוב
חגי ביקל
25.4.2012
היה
ה-מפקד
עצוב
שהוא שם
למעלה בוחר
לקחת את
הטובים
ביותר
דן
רייכמן
11.4.2013
מרכינים ראשינו בהערכה
מושב אלמגור
14.4.2013
נזכר בך ומתגעגע
דב שליסלברג
4.5.2014
מפקד וחבר אני מתגעגע אלייך ואתה חסר מאוד
טל מילר
דברים לזכרו 15
אפריל 2013 שלום גיל אני נזכר בך
כל הזמן
והחלטתי
לכתוב כמה
זיכרונות
קטנים שיש לי
ממך בערך עשר
שנים אחרי
לכתך. לא הכרתי
אותך שלא
במסגרת
הצבאית אבל
בילינו יחד
תקופה של כמה
חודשים די
אינטנסיביים
בסיורי לילה
בין חצות
לבוקר בדרום
רמת הגולן
בקו השומר על
הגבול. אני כבר
הייתי
משוחרר שנה
והתקשרו אלי
החברה מהצבא
ואמרו לי
שהיית תאונה.
הייתי בהלם.
דווקא אתה?
לעזאזל! היו
כמה קצינים
אחרים
שקיללתי בלב
ובפה לא מעט
פעמים אבל
אותך אהבנו
כולנו. היה
בך שלווה
מהולה
באכפתיות
ומסביב להכל
את החצי חיוך
המפורסם שלך.
יש הרבה
דרכים לפקד
על חיילים
אבל את הדרך
שלך לא הכרתי
בתקופת
הסדיר. כל כך
הרבה שקט
וביטחון היה
רק למפקדים
שפגשתי
במילואים
וגם אז לא
לכולם. אני זוכר
שהיינו
מעבירים את
סיורי הלילה
ביחד עם הנהג
והגשש על
הסופש"יות
הפתוחות
המצחיקות
האלו. אני
זוכר שהיינו
שותים קפה
שחור במוצב
בכוסות
הכחולות של
הצבא. פעם אחת
שתיתי בלילה
ארבע כוסות
כחולות של
קפה שחור כזה
וכשנגמר
הסיור לא
הצלחתי
לישון בכלל
אפילו שכל
הלילה היינו
בסיור. היינו
מדברים על
הכל אבל אני
לא זוכר
אפילו לא
שיחה אחת
שלנו רק את
התחושה
שהשיחות
איתך היו
שיחות עם אדם
אינטליגנט,
הייתי מחכה
לזמן שנוכל
לדבר במהלך
הסיור. לפני שפגשתי
אותך כמה
פעמים הייתי
על הדיונות
האלו ביציאה
מהצמ"פ? המון!
היינו
נוסעים שם
במכונה
המדהימה
הזאת, זאת
הייתה רמפה
גבוהה שממנה
ירדנו עם
הטנק ישר
לשטח ונסענו
למסלולי
צוות לרוב.
כל כך הרבה
פעמים נסעתי
שם, כל כך
אהבתי את
הנוף היפה
הזה של הרמה,
כל כך כיף
היה לנהוג שם
עם הטנק וכל
כך הרבה
פעמים נסעתי
רוורס חזרה
למשטח. מי
ידע שיום אחד
מישהו יעשה
את הרוורס
הזה והתוצאה
תהיה נוראית
כל כך?. היינו ילדים,
לי יש היום
שני ילדים (איתן,
בן 3 ומאיה בת
חצי שנה)
ואני אוהב
אותם המון,
מאז שאיתן
נולד אני
נזכר בך יותר.
אני מפחד
מהיום שבו
הוא ילך לצבא.
מה ידענו אז
בגיל עשרים
על החיים?. למה דווקא
הקצין הכי
טוב שהכרתי
והבן אדם הכי
אמיתי היה
צריך ללכת.
לעזאזל איתך!
אני לא יודע
אם היינו
נפגשים אחרי
השירות אבל
אולי היית בא
ללמוד
בטכניון?
אולי היינו
נפגשים
בחיפה? אבל
לא. אני זוכר
אותך גיל
ומתגעגע. דב שליסלברג. נהג טנק. השותף שלך לסיורי הלילה על הגבול בדרום הרמה.
|