|
|
|
נרות לזכרו
14.3.2001
יהיה זיכרו ברוך
הנהלת בית ירח
23.4.2001
לזכר בנינו
מרים ודן היימליך
8.4.2002 |
תמיד בליבנו - ההורים |
מרים ודן היימליך |
|
9.4.2002 |
אוהבים,זוכרים,ומתגעגעים |
משפ' היימליך כפר תבור |
|
15.4.2002 |
זוכרים ואוהבים כתמיד |
רינה ושמואליק |
|
16.4.2002 |
אוהבת ומתגעגעת |
נעמה |
|
6.5.2003 |
יהיה זיכרו ברוך |
ניקולס דאלי |
|
3.5.2005 |
אוהבים וזוכרים |
משפ' היימליך ניר ונטע |
|
6.5.2005 |
תמיד נזכור אותך תמיד בליבנו |
מרים ודן היימליך |
|
29.4.2006 |
מתגעגעים ואוהבים אותך לעד |
מרים ודן היימליך |
|
10.11.2006 |
בליבי לנצח |
גיל פינברג |
|
20.1.2007 |
זוכר אותך באהבה ובצער גדול |
חייל שלו |
|
22.4.2007 |
אילן הנבון,האחראי,המקסים-אתה חסר |
יונית |
|
28.4.2009 |
אילן היקר עברו 27 שנים מנפילתך אנחנו כל השפחה מתגעגעים אליך |
דן היימליך |
|
13.4.2010 |
כמי שהיה מפקדו לפני יציאתו לקורס קצינים וידידו לאחר סיום הקורס,הצליח אילן להשאיר רושם עז על כולנו בשקט שלו בבגרות ובאחריות,ביושר,עם המון נוכחות שלא נשכחת גם אחרי כל כך הרבה שנים |
עמיעד ערב |
|
9.5.2011 |
היית לנו אח גדול. נר של יושר. מנהיג מלידה |
נתן בורוכוב |
|
9.5.2011 |
חלק מקורבנות לבנון יהי זכרו ברוך |
אילן בן נון |
|
13.4.2013 |
יהיה זיכרו ברוך |
רונית וחיים שפינדל |
|
13.4.2013 |
אתה תמיד בליבנו ומתגעגעים |
בלה ושאול סולומון |
|
13.4.2013 |
אהבתי
אותך
ושמחתי
שהיה
בינינו קשר
מיוחד.
גרנו
באפריקה
בתקופת
מלחמת
לבנון
ולעולם
אזכור
את
הטלפון
שקיבלתי ובו
הודיעו לי
שנפלת.
הרגשתי
עצבות
נוראית, לך,
להוריך
לאחיך
ולחבריך.
בגעגועים,
רינה
|
רינה טל |
|
14.4.2013 |
תמיד בלבנו |
אמנון ידגר |
|
1.05.2014 |
תמיד בליבנו בן יקר שלנו |
דן היימליך |
|
6.05.2014 |
זוכרים ומתגעגעים אליך - ההורים |
דן ומרים היימליך |
|
6.05.2014 |
אילן בליבי תמיד. יהא זכרו ברוך |
יונית ב |
|
17.4.2015 |
השנים עוברות והגעגוע מתעצם... אישיותך המיוחדת פועמת בנו ללא הרף. אוהבים וזוכרים! פועמת |
נטע וניר |
|
דברים לזכרו בתוך
שנת 1978 שירתתי
בסדיר
כעובדת מכ"ם.נדדתי
לאורך
גבולות
הבקעה והרמה
כשאני
משגיחה על
הגבול מתוך
מכשיר,ואני
חלק מצוות של
בנות מאד
נלהבות
לתפקיד.במסגרת
זו,הייתי
תקופה של כמה
חודשים
במוצב הגמל
וגרתי
כחיילת
בקיבוץ גשר,אבל
אז עדיין לא
היכרתי את
אילן. מאוחר
יותר הגעתי
לרמת הגולן.לילה
אחד המפקדים
שלנו רצו
לבדוק את
עירנותנו
לתפקיד.הם
תיאמו עם
אנשי גולני
ששמרו אז על
הקו
שהחיילים
ילכו בטווח
של המכשיר
שלנו,כדי
לוודא
שאנחנו
מזהות,מזעיקות,ופועלות
כפי שצריך
במצב אמיתי
של חדירת
מחבלים. בראש המפקדים
שנענו
לקריאה שלנו
למצב ה"התקפי"
שהתרגש
עלינו
והגיעו
למוצב שלנו
באופן מיידי
עמד אילן.
עוד כשאנו רכונים
מול המפות
והסרגלים,הבחנתי
בחייל אחר
מכל החיילים
האחרים.כולם
היו בסדר
גמור אבל הוא
היה פשוט
משכמו ומעלה.
קודם כל בלט
על כולם
בקומתו
הגבוהה...ופרט
לכך היה כל
כך רציני,דבק
במשימה,הפגין
ידע טוב מאד
לגבי
המכשירים
שלנו,והיה בו
משהו כל-כך
אנושי,אינטליגנטי ומושך
. והיה
גם קצת ביישן.הארוע
ה"חבלני"הסתיים
בהצלחה
מרובה,ואחר
כך היו עוד
כמה
הזדמנויות
שבהן נפגשנו
בתפקיד.כאמור
היה ביישן,אני
הייתי עוד
יותר
ביישנית,ולא
יודעת עד כמה
הבין שאני
מחבבת אותו
באופן מיוחד.זוכרת
תמונה שבה
שנינו שותים
תה משני עברי
שולחן אחד
בדירת
החיילות
שלנו,ודי
מסמיקים
ומגמגמים... בעודו
ממשיך בקבע
השתחררתי
והלכתי
ללמוד
באוניברסיטה
העברית.לא
שכחתי אותו. אפילו
חשבתי להגיע
אליו לקיבוץ,יום
אחד,בחופשת
סמסטר.... הימים
נקפו.בזמן
מלחמת לבנון
גרתי
במעונות
הסטודנטים
בדרך להר
הצופים. יום
יום בשעה חמש
אחר הצהריים,בזמן
מהדורת
החדשות
הקצרה של
הערוץ
הראשון,היחיד,
הצטופפנו ,סטודנטים
רבים, באחת
הדירות שהיה
בה מקלט
טלויזיה.ואז,ביום
אחד חם בחודש
יוני.....הקריין
הקריא את שמו
של אילן על
רקע ציור של
אבוקת אש.היה
לי קשה מאד
לראות זאת,בכיתי
המון,ועלו בי
כל אותם
רגשות חמים
שלא סיפרתי
לו עליהם
מעולם. הוא
היה איש
מקסים,ערכי
מאד,מוכשר,נבון
ואחראי.כל-כך
חבל ועצוב
שאיננו
בינינו. יהי
זכרו ברוך!
יונית
|